ניהול השקעות להייטקיסטים מתחיל בנקודת מוצא שונה מזו של הציבור הרחב. לא בגלל שהם משקיעים טובים יותר, אלא בגלל שהמציאות הכלכלית שלהם אחרת. יש להם יכולת השתכרות גבוהה, הון שמצטבר מהר, וגישה לאפיקי השקעה שלא תמיד פתוחים בפני כולם.
אבל לצד היתרונות, יש גם לא מעט מוקשים.
ניהול השקעות שלא לוקח בחשבון את המאפיינים הייחודיים של עובדי הייטק עלול להפוך תיק עם פוטנציאל מצוין לתיק תנודתי, ריכוזי ורגיש מאוד לשינויים בענף.
נטייה ברורה לצמיחה ולסיכון
מרבית ההייטקיסטים שאני פוגש נוטים לקחת יותר סיכון מהמשקיע הממוצע. זה לא מקרי. כשיש שכר גבוה, חסכונות משמעותיים ותחושת ביטחון תעסוקתי (לפחות לתקופות מסוימות), קל יותר להצדיק השקעות עם פוטנציאל תשואה גבוה, גם אם הסיכון לצדן גבוה.
הדבר בא לידי ביטוי בהעדפה ברורה למניות צמיחה, מניות טכנולוגיה, מדדים מוטי טכנולוגיה, השקעות בסטארטאפים, קרנות VC ולעיתים גם קריפטו ונכסים טכנולוגיים חדשים. במקרים רבים, יש גם חיפוש אקטיבי אחרי Alpha, תשואה עודפת, ולא הסתפקות בתשואת השוק.
הרצון לעשות יותר מהממוצע הוא מובן, אך הוא מחייב ניהול סיכונים מדויק יותר.
כשהסיכון מרגיש מחושב, אבל… נותר גבוה
מעניין לראות שהייטקיסטים רבים תופסים את הסיכון שלהם כשמרני יותר ממה שהוא באמת. השקעה בסטארטאפ בתחום מוכר, או בחברת טכנולוגיה שהמוצר שלה ברור, נתפסת כבחירה מושכלת, לא כהימור.
ברמה הפסיכולוגית זה נכון, ובהחלט יש הבנה, היכרות ותחושת שליטה.
אבל ברמה הפיננסית, הסיכון נשאר גבוה: השקעה בחברה אחת, או במספר מצומצם של חברות מאותו סקטור, חושפת את התיק לתנודתיות חריפה ולאירועים שלא תמיד בשליטת המשקיע.
כאן בדיוק נדרש ניהול השקעות אחראי. כזה שמבדיל בין תחושת ודאות לבין פיזור אמיתי.
ריכוזיות: האתגר המרכזי בניהול תיקי הייטקיסטים
אחד הדפוסים החוזרים ביותר הוא ריכוזיות גבוהה מדי בתיק.
מניות החברה המעסיקה, יחד עם מניות טכנולוגיה נוספות והשקעות פרטיות בתחום, כל אלו יוצרים תיק שמגיב חזק מאוד למה שקורה בענף ההייטק.
בתרחיש של האטה, משבר או גלי פיטורין, התיק עלול להיפגע בדיוק בזמן שבו גם ההכנסה השוטפת נמצאת בסיכון. זהו סיכון כפול, והוא מחייב חשיבה שונה על פיזור סקטוריאלי וגיאוגרפי.
ניהול השקעות נכון לא מנסה לבטל את החשיפה להייטק, אלא לאזן אותה.
בסיס יציב לצד השקעות אגרסיביות
בניהול תיקי השקעות להייטקיסטים אני מקפיד על הבחנה ברורה בין בסיס התיק לבין אזורי הסיכון.
בסיס התיק נועד להיות מפוזר, פאסיבי יחסית, זול בניהול, ומכוון לטווח ארוך. הוא לא אמור להפתיע, אלא לייצר יציבות.
לצידו, ניתן (ולעיתים אף רצוי יש לומר) להחזיק רכיבים אגרסיביים יותר לרבות השקעות פרטיות, מניות צמיחה, אפיקים טכנולוגיים. ההבדל הוא בהיקף, בהגדרה מראש ובמודעות לסיכון.
כך, גם אם חלק מסוים בתיק חווה תנודתיות או כישלון, התמונה הכללית נשארת מאוזנת.
זמן, תשומת לב והנטייה לשפר כל הזמן
אתגר נוסף הוא ניהול יתר.
חוסר זמן מצד אחד, ורצון לשלוט בפרטים מצד שני, מובילים לעיתים לפעולות תכופות מדי: שינויים באסטרטגיה, מעבר בין אפיקים, מסחר מיותר.
ניהול השקעות טוב נועד דווקא לצמצם את הצורך בהחלטות יומיומיות. מסגרת ברורה, מדיניות השקעה עקבית וכלים אוטומטיים יכולים לעשות עבודה טובה יותר מרוב הניסיונות לכוון את השוק.
התייעצו איתי
ניהול השקעות להייטקיסטים אינו עניין של אומץ או תחכום, אלא של איזון.
איזון בין צמיחה ליציבות, בין ידע לפיזור, בין ביטחון עצמי לניהול סיכונים.
כשמנהלים את ההשקעות מתוך הבנה של מאפייני ההכנסה, הסיכונים הענפיים והנטיות ההתנהגותיות, ניתן לבנות תיק שמנצל את היתרונות של עולם ההייטק, בלי ליפול למלכודות שהוא מציב.