מבין כל הטעויות שאני פוגש בניהול כספיהם של עובדי הייטק, ישנה טעות אחת שחוזרת על עצמה בעקביות כמעט מוחלטת: ריכוזיות יתר במניות החברה המעסיקה.
זו לא טעות שנובעת מחוסר הבנה או מפזיזות. להפך. ברוב המקרים היא נובעת מתחושת היכרות, ביטחון ואפילו הזדהות עם מקום העבודה. אבל דווקא בגלל זה, מדובר בסיכון מהותי שרבים נוטים להמעיט בערכו.
כשאותו מקור מייצר גם הכנסה וגם הון
אצל לא מעט עובדי הייטק, חלק משמעותי מההון אינו מוחזק במזומן או בתיק מפוזר, אלא במניות, אופציות או RSUs של החברה שבה הם עובדים.
במבט ראשון זה נראה טבעי, שכן זו החברה שממנה מגיעה ההכנסה, זו הטכנולוגיה שהם מכירים, ולעיתים גם זו החברה שבה הם מאמינים באמת. אלא שכאן בדיוק נוצר כשל מבני.
ברגע שמקור ההכנסה ומקור ההון נשענים על אותו גורם, נוצר סיכון כפול. כל אירוע שלילי בחברה או בענף עלול לפגוע בו-זמנית גם בשכר וגם בהון שנצבר.
תחושת ביטחון שמטשטשת את הסיכון
רבים מעובדי ההייטק תופסים את ההחזקה במניות החברה כבחירה מושכלת, לא כהימור. הם מכירים את המוצר, את השוק, את הצוות. לעיתים הם אף מעורבים ישירות בפיתוח או בקבלת ההחלטות.
ברמה הפסיכולוגית, זה מייצר תחושת שליטה וביטחון. אבל ברמה הפיננסית, אין לכך משמעות. מניה של חברה אחת, גם אם היא מוכרת מבפנים, היא עדיין נכס אחד, עם תנודתיות גבוהה ועם תלות בגורמים חיצוניים לחלוטין: שוק, תחרות, רגולציה, מגמות ענפיות.
ההיכרות לא מבטלת את הריכוזיות.
מה קורה כשמשהו משתבש?
בתרחיש של האטה, משבר, ירידה חדה במניה או גלי פיטורין, הפגיעה אינה נקודתית. היא מצטברת.
מצד אחד, יש איום על ההכנסה השוטפת. מצד שני, ערך ההון המוחזק במניות החברה נפגע גם הוא. זהו מצב שבו ההפסד אינו מתפזר על פני זמן או נכסים שונים, אלא מתרחש בבת אחת.
לא מדובר בתרחיש תיאורטי. לאורך השנים ראינו שוב ושוב מקרים שבהם עובדים מצאו את עצמם מאבדים ביטחון תעסוקתי בדיוק כאשר חלק גדול מההון שלהם נשחק.
וזו ריכוזיות שלא תמיד מודעים אליה
הנושא שצריך לטרוד את מנוחתם של כל עובד ועובדת הייטק הוא שריכוזיות כזו לא תמיד נתפסת כבעיה בזמן אמת. המניות לא נראות כמו סיכון, כי הן לא נקנו בכסף מזומן, אלא התקבלו כחלק מהתגמול.
אבל מבחינה כלכלית, אין הבדל. הון הוא הון, בלי קשר לאופן שבו התקבל. כאשר אחוז גבוה מההון הכלכלי הכולל מוחזק בנכס אחד, מדובר בריכוזיות, גם אם היא עטופה בתחושת הצלחה.
סיכון שאי אפשר לגדר מבפנים
בניגוד לסיכונים אחרים, ריכוזיות במניות החברה המעסיקה היא סיכון שקשה מאוד לאזן מבפנים. אי אפשר לפזר אותו באמצעות ידע מקצועי, שעות עבודה נוספות או מעורבות גבוהה יותר.
הסיכון הזה אינו תלוי באיכות העובד, אלא במציאות העסקית של החברה ושל הענף כולו.
לסיכום
ריכוזיות יתר במניות החברה המעסיקה היא אחד הסיכונים הגדולים והפחות מדוברים בקרב הייטקיסטים. היא נוצרת בהדרגה, לעיתים בלי כוונה, ומוסתרת מאחורי תחושת היכרות וביטחון.
אבל כשהיא מתממשת, הפגיעה עלולה להיות חדה, מהירה וכפולה.
ההבנה של הסיכון הזה היא צעד ראשון והכרחי בכל תהליך של ניהול פיננסי אחראי עבור עובדי הייטק.