למה גם בכירים ואנשים שמרוויחים היטב לא מצליחים ליהנות מהכסף שלהם?

לאורך השנים פגשתי משפחות מכל שכבות החברה בישראל; כולל כאלו שנמצאות בעשירונים הגבוהים ביותר. למרות הפערים הגדולים בהכנסה, גיליתי שתופעת המחסור איננה שייכת רק למעמד מסוים. גם משפחות שמרוויחות עשרות אלפי שקלים בחודש יכולות להרגיש שהן "לא גומרות את החודש".

זה לא אינטואיטיבי, אבל זה קורה הרבה יותר ממה שאנשים מוכנים להודות. חלק מהלהיות במעמד הכנסה גבוה הוא לא לדבר על קשיים. ולכן במקרים רבים, הבעיה נשארת מתחת לרדאר… עד שהיא מתפוצצת.

את ההבנה הזו פגשתי כבר בשנות ההתנדבות שלי בארגון פעמונים. למדתי מקרוב את מה שלומדים בשנה א' בכלכלה: הרצונות של אנשים הם בלתי מוגבלים, אבל המשאבים, גם אם הם גבוהים, תמיד מוגבלים. שם נבטה ההכרה שלי שהאתגר הכלכלי לא פוסח על אף אחד, ושניהול פיננסי נכון הוא צורך בסיסי גם למי שמרוויח היטב.

הטעויות הנפוצות של מנהלים ובכירים בניהול הכסף האישי

בקרב בכירים ומנהלים יש נטייה ברורה להזניח את ניהול הכספים האישיים. מי שמוביל אופרציות גדולות ומנהל עובדים, תקציבים ופרויקטים, מוצא את עצמו שוכח לטפל בעצמו.

כמו שלא פעם שוכחים להקדיש זמן למשפחה, אותו הדבר קורה עם הכסף. אם אין ביומן זמן מוגדר לטיפול בנושא, הוא פשוט נעלם מהתודעה.

המרדף היומיומי אחר עשייה עסקית גם משכיח מה המטרה האישית. כמעט לא עוצרים לרגע כדי להסתכל עשור קדימה: מה המשפחה רוצה להשיג? מה באמת חשוב?

היעדר העצירה הזו מוביל לבעיות: פיזור כספים, חוסר תכנון יעדים, היעדר הגנות כלכליות במקרה של סיום העסקה, הפרשות לא מדויקות לפנסיה, ביטוחי יתר וכפילויות (לעיתים רק כדי שיפסיקו להציק עם מכירה), ואפילו חשיפת יתר להשקעות שלא תואמת את מצב המשפחה.

לדוגמה: איש הייטק שכל כספו מושקע בנאסד"ק, וביום שמפטרים אותו, ההשקעות שהיו אמורות להוות כרית ביטחון מאבדות חצי מערכן.

איך תכנון פיננסי נכון משנה את נקודת המבט?

כשהלקוחות שאני מלווה נכנסים לתהליך, הדבר הראשון שקורה הוא שהם מקבלים מרחב לחשוב מחדש על החיים שלהם. זה זמן שהם כמעט אף פעם לא נותנים לעצמם.

בפגישה משותפת אנחנו מגדירים יחד את היעדים האישיים והמשפחתיים:

• מה הם רוצים להשיג?
• מה יגרום להם להסתכל אחורה ולהרגיש שהצליחו?

הגדרת החלומות והיעדים היא רק ההתחלה.

אחרי שהגדרת החלומות והיעדים מתבהרת, אני בונה תכנית מעשית שמתרגמת את הרצונות שלהם למטרות ברות השגה. התכנית נבנית אך ורק עבורם, והיא נמסרת להם בצורה ברורה ופשוטה.

פעמים רבות הלקוחות נחשפים למוצרים שלא הכירו, או לאפשרויות השקעה שהם ממשיכים ליישם גם אחרי התהליך, ולעיתים מעבירים את הידע לילדים שלהם.

אדגים את דבריי על מנכ״ל בכיר עם הכנסה גבוהה וחוב (כן חוב) של 1.5 מיליון שקלים

אחד המקרים הזכורים לי ביותר הוא מנכ"ל בחברה הנסחרת במדד S&P 500. הוא פנה אליי לאחר שקיבל שיחה לא ברורה מהבנק על עצירת תשלומים. היחס שקיבל היה מאוד מפתיע ומקומם, במיוחד עבור אדם במעמדו.

כשהתחלנו לבדוק, ראינו תזרים של למעלה מ-50,000 ₪ נטו בחודש. למרות זאת, ריכוז נתוני האשראי חשף מציאות קשה עם חוב לא מגובה של יותר ממיליון וחצי שקלים.

עצירת התשלומים הייתה רק סימפטום. מתחת לפני השטח התנהלה תקופה ארוכה של חוסר תשומת לב למשאבים המוגבלים של הבית.

כשהמשפחה גילתה את הנתונים, זה היה מעבר חד משפע מדומה למציאות של עוני אמיתי. זה תהליך לא קל, אבל בהחלט אפשרי.

ישבנו יחד, בנינו מחדש סדרי עדיפויות, ויצרנו תכנית שהחזירה את המשפחה למסלול. היום הם יוצאים מהבור לאט ובביטחון, אבל הפעם מתוך ניהול נכון ולא מתוך אשליה.

לרגע אתעכב על ההבדל בין יועץ השקעות לבין אסטרטג פיננסי, זאת אם תבקשו לקבל את שירותיי

יועץ השקעות הוא תפקיד מקצועי מפוקח, שמספק ייעוץ על תיק ההשקעות ועל פיקדונות הבנק. הייעוץ בדרך כלל מתמקד בשוק ההון בלבד.

לי, לעומת זאת, יש התמחות רחבה יותר, וחשוב לי להסביר זאת.

20 שנות ניסיון בניהול השקעות, רישיון סוכן ביטוח, הסמכה בתכנון פרישה, ופיתוח מוצרים אלטרנטיביים במסגרת עבודתי בשוק ההון.

ההסתכלות שלי היא הוליסטית: אני עוטף את כל המערך הכלכלי של המשפחה, השקעות, ביטוחים, פרישה, תכנון עתידי, פיזור סיכונים ועוד, ומייצר תכנית שמחברת בין כל החלקים.

לא רק "מה לקנות", אלא איך לבנות מערכת יציבה שתשרת את הלקוח לאורך זמן.

אסכם את דבריי

רבים מניחים שהרווחה הכלכלית תלויה רק בהכנסה. בפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר. גם מי שמרוויח היטב עלול למצוא את עצמו במצוקה אם אין ניהול נכון, סדרי עדיפויות ותכנון שמותאם למשפחה שלו.

אני מאמין שתכנון פיננסי מקצועי, שקוף ואישי מאפשר לאנשים ליהנות באמת מהמשאבים שלהם; לא בגלל גובה ההכנסה, אלא בזכות הדרך שבה הם בוחרים לנהל אותה.

בכל שאלה, אתם מוזמנים לפנות אליי,
רון סגרה, אסטרטג פיננסי