רבים, כשמדברים על תכנון פרישה, חושבים שיש להם עוד המון זמן עד גיל 67. אך האמת היא כי תכנון פרישה הוא לא פחות מתהליך מתמשך שנבנה לאורך עשרות שנים. להחלטות שמתקבלות בגיל 35 – 55 תהיה השפעה משמעותית ומרחיקת לכת על איכות החיים בגיל הפרישה ולעיתים ההבדלים יכולים להגיע לסכומי כסף גבוהים מאד של אלפי שקלים ויותר.
תכנון פרישה נכון משלב ראייה רחבה שלוקחת בחשבון גורמים שונים ובהם: מיפוי זכויות, התאמת פתרונות פיננסיים, בניית אסטרטגיה פיננסית מותאמת אישית והבנה וידע בתחומיי המיסוי. המטרה היא להגיע לפרישה בביטחון, תוך שליטה מוקדמת, מתוכננת ומושכלת.

תכנון מוקדם מאפשר לבצע אופטימיזציה של החסכונות, לבחון הגדלת הפקדות ולהיערך לשינויים צפויים בקריירה או בהכנסות. לכן הזמן האידיאלי להתחיל תכנון פרישה הוא סביב גילאי 45–50. שלב בו ניתן עדין לבצע התאמות שונות כמו:

  • מיפוי מלא של זכויות פנסיוניות (קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל).
  • בחינת הון נזיל והשקעות פרטיות.
  • בדיקה של רצף ביטוחי ומבנה דמי הניהול.
  • התאמת רמת הסיכון לזמן שנותר עד הפרישה

אחת ההחלטות המרכזיות בתהליך תכנון פרישה היא הבחירה בין משיכה כהון חד-פעמי לבין קבלת קצבה חודשית.
קצבה – מספקת ביטחון ותזרים קבוע לכל החיים.
הון חד-פעמי – אמנם מעניק גמישות,  אך דורש ניהול זהיר והשקעה נכונה.
אסטרטגיה פיננסית מאוזנת משלבת בין השניים:

  • קצבה בסיסית לכיסוי הוצאות קבועות.
  • הון להשקעות, סיוע לילדים או שיפור איכות החיים.

על הבחירה להתבסס על תוחלת חיים צפויה, מבנה משפחתי, מצב בריאותי ויעדים נוספים.

הטבות מס שונות הניתנות לעת פרישה יכולות להשפיע דרמטית על סכום הנטו שיישאר בידיכם. לכן המיסוי נחשב לאחד התחומים המשמעותיים ביותר. לכן בעת תכנון פרישה חייב להתבצע הליך תכנון מס הכולל:

  • זיהוי, הכרת ובחינת הפטורים.
  • פריסת מענקי פרישה נכונה.
  • תכנון משיכות הדרגתי.

קיבוע זכויות הוא הליך חד-פעמי מול רשות המסים, שבו נקבעים הפטורים ממס על הקצבה העתידית. זו החלטה הדורשת הכרת הזכויות, חשיבה אסטרטגית והבנה עמוקה של ההשלכות העתידיות, מאחר והחלטת קיבוע הזכויות בדרך כלל איננה הפיכה.

תכנון פרישה איכותי מתרגם מספרים למציאות יומיומית:

  • מהי ההוצאה החודשית הצפויה?
  • כיצד ישתנו הוצאות הבריאות?
  • האם מתוכננות נסיעות, תמיכה בילדים או השקעות חדשות?

תכנון תזרים נכון בונה שכבות ביטחון:

  1. תזרים קבוע (קצבאות).
  2. רזרבות נזילות למצבי חירום.
  3. השקעות ארוכות טווח לצמיחה מתונה.

מטרת כל אלה ליצור איזון אופטימלי בין ביטחון כלכלי, איכות חיים ואבטחת עתידו של הדור הבא.

מתי כדאי להתחיל תכנון פרישה?
רצוי להתחיל סביב גיל 45–50, אך גם בגיל מבוגר יותר (או צעיר יותר) ניתן לבצע התאמות משמעותיות.

האם ניתן לשנות החלטות אחרי הפרישה?
חלקית בלבד. ישנן החלטות, כמו קיבוע זכויות, שכמעט אינן ניתנות לשינוי.

האם עדיף קצבה או הון?
ברוב המקרים נכון לשלב בין השניים במסגרת אסטרטגיה פיננסית מותאמת אישית.

האם תכנון פרישה רלוונטי גם לעצמאים?
בהחלט. לעצמאים חשיבות מיוחדת בבניית פתרונות פיננסיים משלימים ובהיערכות למיסוי נכון.

כל הזכויות שמורות לרון סגרה   הצהרת נגישות | מדיניות פרטיות

תפריט נגישות