מס רווחי הון: שיעורים וקיזוז

מס רווחי הון הוא המס שנגבה כשמוכרים נכס ברווח — מניה, קרן סל, אג"ח או יחידה בקרן נאמנות. רוב המשקיעים מכירים את המספר "25%", אבל בפועל השיעור משתנה לפי סוג הנכס וזהות המשקיע, המס מחושב על הרווח הריאלי בלבד, ומ-2025 נוספה שכבת מס יסף ייעודית על הכנסות הוניות. הפער בין ההנחה למציאות הוא בדיוק המקום שבו נשחקת התשואה נטו.

השיעורים — לפי סוג הנכס

• רווח הון מניירות ערך — 25% על הרווח הריאלי ליחיד (סעיף 91(ב)(1) לפקודת מס הכנסה).
• בעל מניות מהותי — 30%. מדובר במי שמחזיק 10% ומעלה במועד המכירה או בשנה שקדמה לה.
• אג"ח שאינה צמודה למדד — 15% בלבד, אך כל הרווח נחשב ריאלי, כלומר אין ניכוי של מרכיב האינפלציה.
• דיבידנד — 25% ליחיד, 30% לבעל מניות מהותי (סעיף 125ב).
• ריבית — 25%, ועל נכס שאינו צמוד למדד 15% (סעיף 125ג).

רווחים שמחלק מנהל קרן נאמנות חייבת ליחיד פטורים ממס בידיו, משום שהמס כבר שולם ברמת הקרן — עובדה שמשנה את ההשוואה בין מכשירים כמעט תמיד.

מס יסף: 3% שהפכו ל-5%

יחיד שהכנסתו החייבת עולה על 721,560 ₪ בשנה משלם מס נוסף של 3% על החלק שמעל הסכום (סעיף 121ב(א)). הסכום קבוע לשנות המס 2024–2027. מ-2025 נוסף רובד שני: 2% נוספים על הכנסה חייבת ממקורות הוניים מעל אותו סף (סעיף 121ב(א1)). בפועל, משקיע שחצה את הסף משלם על רווח ההון 25% ועוד 5% — 30% אפקטיביים. במכירת דירת מגורים מס היסף חל רק אם שווי המכירה עולה על 5,385,285 ₪ והמכירה אינה פטורה.

ריאלי מול נומינלי — למה 25% אינם 25%

המס מוטל על הרווח הריאלי, כלומר לאחר נטרול עליית המדד מיום הרכישה. מי שקנה נייר ערך ב-100,000 ₪ ומכר ב-160,000 ₪ אחרי חמש שנים שבהן המדד עלה 12%, יראה רווח נומינלי של 60,000 ₪ — אך המרכיב האינפלציוני (12,000 ₪) אינו חייב, והמס יחושב על 48,000 ₪. 25% מהם הם 12,000 ₪, כלומר 20% מהרווח שראיתם בפועל. בנייר לא צמוד למדד המנגנון הזה אינו קיים, ולכן 15% "זולים" אינם בהכרח זולים יותר בסביבת אינפלציה גבוהה.

קיזוז הפסדים — הכלי המוזנח ביותר

סעיף 92 לפקודה קובע מדרג ברור, ומי שמנצל אותו נכון חוסך מס אמיתי:

• קודם כול מול רווח הון ריאלי — ההפסד מקוזז ראשית כנגד רווחי הון באותה שנה.
• מול הסכום האינפלציוני — כל שקל של יתרה מקוזז כנגד 3.5 ₪ של סכום אינפלציוני חייב.
• הפסד מניירות ערך — ניתן לקזז גם כנגד ריבית ודיבידנד, ובלבד ששיעור המס עליהם אינו עולה על 25%.
• העברה לשנים הבאות — הפסד שלא נוצל מועבר ללא הגבלת זמן, אך רק אם הוגש דוח שנתי לשנה שבה נוצר ההפסד. זו התקלה הנפוצה: השכיר שלא הגיש דוח מאבד את ההפסד לתמיד.

הבנק או בית ההשקעות מנכה מס במקור ברמת החשבון בלבד. כשהתיק מפוזר בין כמה גופים, הפסד באחד אינו מקוזז אוטומטית מול רווח באחר, וההשבה מתבצעת רק דרך דוח שנתי או אישור תיאום.

מה זה אומר בתכנון פיננסי

מס רווחי הון אינו גזירה אלא משתנה שאפשר לנהל: תזמון מימושים בין שנות מס, מימוש מבוקר של הפסדים לפני סוף השנה, ריכוז ניירות ערך בגוף אחד כדי שהקיזוז יתרחש מאליו, ושימוש במכשירים שבהם המס נדחה או מופחת — כמו תיקון 190 או קופת גמל להשקעה. בגיל פרישה נכנסות לתמונה הטבות נוספות שנבחנות יחד עם הפטור ממס על הקצבה, וכשההון עובר לדור הבא רלוונטיים כללי ההעברה הבין־דורית. ההחלטה מה למכור ומתי היא החלטת תכנון, לא החלטת מסחר — ובדיוק שם עובר ההבדל בין מתכנן פיננסי ליועץ השקעות.

שאלות נפוצות

כמה מס משלמים על רווח הון ממניות?

25% על הרווח הריאלי ליחיד, ו-30% לבעל מניות מהותי המחזיק 10% ומעלה. מעל סף מס היסף מתווספים 3% ועוד 2% על הכנסה הונית.

מה זה רווח הון ריאלי?

הרווח לאחר נטרול עליית מדד המחירים לצרכן מיום הרכישה ועד המכירה. המרכיב האינפלציוני אינו חייב במס, ולכן שיעור המס האפקטיבי מהרווח בפועל נמוך מ-25%.

אפשר לקזז הפסדים בבורסה מול רווחים?

כן. הפסד הון מקוזז תחילה מול רווח הון ריאלי, והפסד מניירות ערך גם מול ריבית ודיבידנד ששיעור המס עליהם עד 25%. יתרה מועברת לשנים הבאות רק אם הוגש דוח לשנת ההפסד.

האם צריך להגיש דוח שנתי אם נוכה מס במקור?

לא תמיד חלה חובה, אבל לרוב כדאי: רק בדוח אפשר לקזז הפסדים בין גופים שונים, לשמר הפסדים לשנים הבאות ולהחזיר מס שנוכה ביתר.

מה השתנה במיסוי ההוני ב-2025?

נוסף מס יסף של 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים מעל 721,560 ₪, מעבר ל-3% שחלו קודם לכן — כך שהמס הנוסף על הכנסה הונית גבוהה עומד על 5%.

אין באמור ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני או שיווק השקעות, ואין בו המלצה לפעולה. שיעורי המס, הסכומים והתקרות מתעדכנים מעת לעת ותלויים בנתונים אישיים — יש לאמת מול רשות המסים ולהיוועץ בבעל רישיון לפני קבלת החלטה.