אחד המשפטים שאני שומע הכי הרבה ממשפחות הוא: "אנחנו יודעים פחות או יותר מה נכנס ומה יוצא – אבל אין לנו באמת תקציב". וזה נכון – לרובנו אין מסמך מסודר שמגדיר גבולות, מטרות ותמונה מלאה של ההתנהלות הכלכלית בבית. אבל
אחד המשפטים שאני שומע הכי הרבה ממשפחות הוא: "אנחנו יודעים פחות או יותר מה נכנס ומה יוצא – אבל אין לנו באמת תקציב". וזה נכון – לרובנו אין מסמך מסודר שמגדיר גבולות, מטרות ותמונה מלאה של ההתנהלות הכלכלית בבית. אבל
אם אתם מרגישים שהכסף פשוט נוזל בין האצבעות, שאתם עובדים קשה אבל לא מצליחים לחסוך, או שאתם פשוט רוצים להבין איך לנהל נכון את התקציב המשפחתי – אתם לא לבד. בשנים האחרונות אני פוגש יותר ויותר משפחות שמבינות: כלכלת הבית
יש הנחה רווחת בקרב משפחות רבות: אם אין חובות, אין בעיה. אם לא נכנסתם למינוס – סימן שאתם מתנהלים בסדר. אבל האמת היא שדווקא בתקופות של יציבות כלכלית חשוב במיוחד לעצור, להתבונן ולשאול – האם אנחנו באמת יודעים לאן הולך
לעתים קרובות אני נשאל על ידי בעלי עסקים שאלה קבועה, שאפילו הנוסח שלה נשאר קבוע, כמעט כאילו נשאלה על ידי אותו אדם: "האם אני צריך יועץ פיננסי לחברה שלי?". גם התשובה שלי, באופן הגיוני למדי היא קבועה: הצורך שלכם ביועץ
רבים מאיתנו כבר הרימו ידיים. התחושה היא ש"המצב הכלכלי הוא כמו שהוא", שאין איך לשנות, ושמי שנכנס למינוס או מתקשה לסיים את החודש פשוט צריך "להתמודד". אבל רגע לפני שאתם משכנעים את עצמכם שזה בלתי אפשרי – תעצרו. גם אם
רבים מאיתנו חולקים את אותה התחושה… אנחנו עובדים קשה, מתאמצים לעמוד בכל ההוצאות, ועדיין נשארים בתחושה שדבר מה כלכלי שאי אפשר לשים עליו אתה האצבע, פשוט "בורח לנו בין האצבעות". אנחנו לא ממש יודעים אם הכסף שלנו מנוהל נכון, לא
משפחה שאני מאמן כבר זמן לא קצר. האם מתקשרת ואנחנו מדברים. תוך כדי השיחה מתברר שהילד בן העשרה נמצא באוטו ומקשיב. אחרי האהלן – אהלן המסורתי, אני למד מהילד שהוא עובד בבניין בזמנו הפנוי אצל קבלן קטן ומקומי. השיחה התפתחה